אנרגיה גרעינית לשימוש אזרחי: השלכות על המו"פ הישראלי

Size: px

Start display at page:

Download "אנרגיה גרעינית לשימוש אזרחי: השלכות על המו"פ הישראלי"

Jonathan McGee
5 years ago
Views:

אנרגיה גרעינית לשימוש אזרחי: השלכות על המו"פ הישראלי נייר מסכם לדיון שהתקיים במסגרת כנס הרצליה ה- 14 הקדמה הקמת כור גרעיני לשימושים אזרחיים בישראל נידונה שוב ושוב בעשרים השנים האחרונות.

1 אנרגיה גרעינית לשימוש אזרחי: השלכות על המו"פ הישראלי נייר מסכם לדיון שהתקיים במסגרת כנס הרצליה ה- 14 הקדמה הקמת כור גרעיני לשימושים אזרחיים בישראל נידונה שוב ושוב בעשרים השנים האחרונות. בפעם האחרונה, בשנת 2010 הדיון אף הפך לממשי ורציני כשהחל תכנון ראשוני שכלל בחירת מקום מתאים לכור והתחלת תכנון הקמת תשתית אנושית ומחקרית לנושא. הארוע בכור בפוקושימה קטע הערכויות אלה. לכאורה, אנרגיה גרעינית היא נושא אסטרטגי בעל שתי רגליים עיקריות: הראשונה היא רגל כלכלית עלות כור גרעיני גבוהה אולם מחיר הדלק נמוך וזמינותו גבוהה. הרגל השניה היא אסטרטגית גיוון מקורות יצור החשמל שאינם תלויים בדלקים פוסיליים היא צורך לאומי בטחוני שאף זוהה ע"י ממשלת ישראל בשנים האחרונות. מכיוון שהקמת כור גרעיני סבוכה מאין כמוה, יש סבירות גבוהה לכך כי במידה ותעבור החלטה חיובית הרי שיקנה כור כזה מהמדף. לכן, נשאלת השאלה מהו מקומה של המולמו"פ (והמו"פ הישראלי בכלל) בדיון כזה? תפקיד המו"פ בהקמת כור גרעיני חשוב מאין כמוהו במספר מישורים: המישור הראשון הוא תחומי הליבה- גם אם המחקר הישראלי לא יתרום בשלביו הראשוניים לפיתוח תעשיית הגרעין, הרי שמשמעות פיתוח פקולטות המחקר בישראל הינו יצירת אנשי מקצוע מעולים. המישור השני הוא תחומי המעטפת בהם ישראל יכולה לתרום גם היום, החל מקירור, ניטור קרינה ואכסון. המישור השלישי נוגע באבטחת כורים גרעיניים לישראל ידע רב והצלחות מוכחות בתחום האבטחה בכלל מאבטחה אקטיבית ועד ללוחמת סייבר. ניתן להסב חלק מהידע לתחום זה[ 1 ]. המישור הרביעי הינו תחומים משיקים, כגון התייעלות אנרגטית, אנרגיות מתחדשות ואכסון על מנת לייצר גיוון במקורות האנרגיה של מדינת ישראל ולייצר תעשיית יצוא משמעותית בתחום האנרגיה בכלל ובתחום הגרעין בפרט דיון זה מבקש להביא לחידוש השיח בנושא וליצירת מודעות ציבורית לחשיבותו ולצורך בו. פרופ' יצחק בן ישראל יו ר המועצה הלאומית למחקר ופיתוח 1

2 הדוברים בדיון: מנחה: צביה ברון, המועצה הלאומית למחקר ופיתוח גדעון פרנק, לשעבר ראש הוועדה לאנרגיה אטומית ד ר שלמה ולד, מדען ראשי, משרד האנרגיה והמים ד ר ארז גלעד, המחלקה להנדסה גרעינית, הפקולטה להנדסה, אוניברסיטת בן גוריון ד ר עמית מור, אקו-אנרג י 2 רקע לדיון מבחינות רבות יכול דיון בנושא אנרגיה גרעינית, בנושא מו פ גרעיני בהקשר הישראלי, ובמיוחד להחשב כתרגיל אקדמי שאיננו רלוונטי למצב ולסביבה הנוכחיים. אנרגיה גרעינית נמצאת כיום במגמת נסיגה בעולם כולו בכל הנוגע למשקל היחסי בתמהיל מקורות יצור החשמל, כשקצב הקמתם של כורי חדשים אינו מקזז את קצב הסגירה הצפוי של כורים ישנים. אנרגיות מתחדשות, בעיקר רוח, נתח גדל והולך בתמהיל מקורות האנרגיה, OECD הן המקור תופסות ובמדינות ה- הצומח ביותר של מתקני יצור חדשים. התרחבות השימוש במקורות אנרגיה מתחדשת, יחד עם אי- צמיחה של הביקוש לחשמל ברוב מדינות ה- OECD, פגע מאד בריווחיות של יצרניות חשמל ברובד האספקה הבסיסי ובכלל זה בחברות המפעילות כורים גרעיניים. בנסיבות אלה נעצרה במדינות רבות ההשקעה בהקמת כורים חדשים וזאת במקביל לסגירה של כורים וותיקים, 1 גם קודם לתאריך תום רשיון ההפעלה. 14 במספר מקרים למרות היותו של התחום מחוץ למוקדי העניין העכשוויים מצאנו לנכון להקדיש לנושא דיון במסגרת כנס הרצליה ה- ראשית מתוך ההבנה שתוך פרק זמן של קצת יותר מעשור תצטרך ישראל להכפיל את יכולת יצור החשמל וזאת במקביל לירידה בהיקף החשמל המיוצר באמצעות פחם ובמסגרת מגבלות של היקף מכסימלי לייצור בגז ובאנרגייה מתחדשת. במסגרת אילוצים אלה נמצא נושא האנרגיה הגרעינית כשאלה מרכזית שכדאי להקדיש לה תשומת לב, האם מיקומו הנמוך של הנושא בסדר היום האנרגטי והמדעי בישראל הוא נכון ומוצדק בנסיבות ובסביבה הטכנולוגית העדכנית וזו החזוייה. חשוב לציין שמספר מדינות באזור (ירדן, תורכיה, סעודיה ואיראן) נמצאות בשלבים אופרטיביים שונים במסלול לייצור של חשמל גרעיני, כך שדיון בנושא רלוונטי בהקשר המדיני- אזורי. כיוון אחר לדיון באנרגיה גרעינית הוא כיוון מחקרי מתודולוגי, אנרגיה גרעינית כדוגמה לקשר שבין ממשלה- מחקר בסיסי באקדמיה-מו פ-תעשייה/שוק פרטי ויחסים בינהם. מצב המו פ הגרעיני לשימושים מסחריים נובע במידה רבה מהאופן בו עוצב תחום האנרגיה הגרעינית ההחלטה האמריקאית מסוף כענף בתעשיית האנרגיה. שנות החמישים של המאה הקודמת לכוון את האחריות היינו הסקטור למו פ הגרעיני תחת אחריות התעשייה, היא אחד הגורמים שייתכן ובדיעבד גרמו הפרטי, להתקדמות האיטית ואף לכמעט עצירה בהתפתחות המו פ של ענף זה. ניתן לחלק את המחקר והפיתוח באנרגיה יחד עם זאת, גרעינית אזרחית לארבעה מישורים שונים. המישור הראשון הינו תחום המו"פ התפקודי קרי מו"פ 1. שמתעסק בתכנון כורים גרעיניים ובתפקודם. קרי המישור השני הינו תחום מו"פ המעטפת 2. ניטור קירור, טכנולוגיות עוטפות ומשלימות כגון: ומערכות היקפיות נוספות המישור השלישי מתייחס למו"פ משלים ו"מושאל", קרי 3. מו"פ השאול מעולמות תוכן אחרים אך דרוש למכלול התפקוד החלק של כורים גרעיניים. בתחום זה ניתן לכלול את האבטחה של כורים: פיזית וסייבר. 4. המישור הרביעי הינו מישור המו"פ התחליפי קרי מו"פ שחותר תחת הנושא הגרעיני ומשלים אותו, קרי יצור חשמל ואנרגיה ממקורות אלטרנטיבים. 1. התמריצים והסובסידיות הנדיבים לעידוד השימוש באנרגיות מתחדשות יצרו פגיעה קשה בריווחיות של חברות המיצרות חשמל באמצעים קונבנצוינליים. הפגיעה העיקרית נובעת ממתן עדיפות לחשמל אנרגיה מתחדשת בשעות צריכת השיא, אז משולמים לחברות החשמל תעריפי השיא. בתנאים אלה נפגעת גם יכולתם של יצרנים קונוונציונליים לתכנן את היצור בהתאם לביקוש הצפוי. הפגיעה בתזרים ובריווחיות יחד עם עצירת הגידול בביקושים לחשמל ברבות ממדינות המפותחות בלמה השקעות בפיתוח תשתית יצור רובד בסיס Base-load" " חדשה. במסגרת מגמה זו נפגע ענף הגרעין באופן מיוחד עם הקשחת הרגולציה בעקבות אירוע פוקושימה (ה- IEA מעריכה כי אירוע פוקושימה יצר החמרה בתקני הבטיחות לייצור בגרעין שמשמעותן ב- EU היא תוספת של 4 יורו לעלות היצור של כל מגה-ווט) ובעקבות ההתנגדות הציבורית לגרעין. משק החשמל הבריטי הוא חריג בתמונה זו כשמשיקולים של בטחון אנרגיה החליטה הממשלה לפתח את תחום האנרגיה הגרעינית ובמסגרת זו אף התחייבה בפני חברות שניגשו למכרז להקמת תחנות גרעין על תעריף קבוע וידוע לרכישת החשמל עד לשנת 2030, תעריף שיגדל אם תבחר החברה הזוכה להפעיל תחנת גרעינית נוספת. מחוץ למדינות ה- OECD ישנם פרוייקטים רבים, הבולטים שבהם בהודו ובסין, של הקמת תחנות גרעיניות חדשות.

3 הדיון שהתקיים במסגרת כנס הרצליה התמקד בשני התחומים הראשונים והברורים לדיון, אך יידרש דיון נוסף באשר לשני התחומים הנוספים וההשפעה שלהם על התפתחות התחום. עלות ההקמה של כורים היא גבוהה מאד אך עלות זאת מתקזזת עם המחירים הנמוך של הדלק הדרוש להפעלתם לאורך שנים כשכורים וותיקים נחשבים לפי מודלים מסויימים כריווחיים ביותר. רבים שהשימוש באנרגיה גרעינית מקנה, כלכליים משמעותיים בתכנון מחירי ויציבותם, תחזוקה. לכורים גרעיניים יש יתרונות ובהם יתרונות הדלק הגרעיני אמינות תפעולית רבה ויכולת לחזות מחזורי יחד עם זאת מדובר בתחום הסובל מבעיות משמעותיות בדעת הקהל ובמערכת הפוליטית מאז הוטלו פצצות הגרעין על יפן ובעקבות סדרה של ניסויים בפצצות תרמו-גרעיניות בשנים הראשונות של המלחמה הקרה. אנרגיה גרעינית זכתה לעדנה מסוימת רק בשנות החמישים אז נראתה כהבטחה לחשמל בלתי נדלה במחירים נמוכים במיוחד. בגרעין, מאז שהתבהרו העלויות והסיכונים הקשורים הציבור והמערכת הפוליטית מגלים נכונות גדולה יותר לקבל פיתוח אנרגיה גרעינית רק בתקופות בהן מתרחשת עלייה דרמטית במחירי הדלקים הפוסיליים. אולם מדובר בחלונות זמן מוגדרים שכשתוקפם פג נראה כי והציבור בכללותו מגלה חשש ועוינות לסוג אנרגיה זה ומסרב להשתכנע גם בנימוקים וניתוח רציונלי אותם משמיעים מומחים רבים. העליה במודעות הסביבתית וההכרה בבעיית פליטת הפחמן יצרה אהדה ודחיפה לתחום האנרגיה המתחדשת ובמידה מסויימת גם לתחום הגרעין. מחקר שנעשה לאחרונה על בסיס נתוני משרד האנרגיה האמריקאי ואשר ניתח אפקטיביות של סוגי מדיניות שונים על פליטות של גזי חממה, העלה כי אנרגיה גרעינית נמצאת במקום השלישי בצמצום פליטות של גזי חממה, הרבה מעל 2 אנרגיות מתחדשות ודלקים ביולוגיים העלייה הדרמטית במחירי הדלקים הפוסיליים במחצית השנייה של העשור הקודם הביאה מדינות רבות בעולם לקדם תכניות לפיתוח אנרגיה גרעינית במסגרת מגמה שזכתה גרעיני. לכינוי רנסנס מגמה זו נעצרה באחת עם התקלה הגרעינית בכורים בפוקושימה באפריל הדיון שהתקיים במסגרת כנס הרצליה ה- 14 הוא מפגש ראשון בפרוייקט רחב יותר שמיועד להתמקד באנרגיה הגרעינית כסוגיה תכנונית ממנה ניתן ללמוד על תכנון אנרגטי והקשר בינו לבין מו פ, חיזוי טכנולוגי, פיתוח מדיניות ויישומה. תחום האנרגיה הגרעינית הוא דוגמה למאפיינים היחודים לעיסוק באנרגיה, תחום ייחודי המשלב מימד קריטי-אסטרטגי, השקעות עצומות של מאות ואף מיליארדי דולרים. פיתוח גרעיני דורש תכנון ארוך טווח במסגרתו החלטות המתקבלות כיום יגיעו לכדי בשלות רק בעוד פרקי זמן של בין 15 ל- 20 שנה, וכשקצב ההבשלה של פיתוחי מחקר בסיסי התברר עד כה כאיטי ביותר. מדובר באופק תכנוני וטכנולוגי גדול משמעותית מזה הנתפש בדיון הציבורי, הפוליטי והכלכלי המקובל. מדובר במפגש ראשון וראשוני. חלק גדול מהנקודות והרעיונות שהועלו בדיון יפותחו וינותחו בהרחבה במפגשים נוספים אותם אנו מתכננים לקיים בהמשך. אנו מבקשים להודות לכל המשתתפים על תרומתם לדיון, על המצגות, על ההערות ותובנות שהעלו בדיון ובמהלך העבודה על נייר מסכם זה. תודה לדוברים, גדעון פרנק, עמית מור, שלמה ולד וארז גלעד. כמו כן אנו מבקשים להודות לגרשון גרוסמן (הטכניון ומוסד שמואל נאמן), לעודד ברוש (המכון למדיניות ואסטרטגיה שבמרכז הבינתחומי), ולעידן לוי (המכון למדיניות ואסטרטגיה שבמרכז הבינתחומי) על ההערות שהעבירו אלינו במהלך העבודה על הטיוטה. אורי סלונים צביה ברון יועצת הוועדה הלאומית לאנרגיה עמית מחקר המועצה הלאומית למחקר ופיתוח המכון למדיניות ואסטרטגיה 3 2. Charles R. Frank, Jr., The net-benfits of Low and Non-Carbon Electricity Technology. Working paper no. 74 (May, 2014), The Brookings Institute.

4 4 סיכום הדיון במסגרת הרכב הדוברים שהשתתפו בדיון התקיימה הסכמה בדבר הנחיצות העתידית של אנרגיה גרעינית בישראל. הסכמה זו נגזרת מתחזיות ביקוש המעריכות קצב גידול אקספוננציאלי בצריכת החשמל, כ- 3% תוספת ביקושים בשנה, עד לשנת 2050 ומעבר לה. בקרב מומחי אנרגיה מתקיים קונצנזוס לפיו תוך 15 שנה תצטרך ישראל יותר מלהכפיל את היכולת המותקנת לייצור חשמל תוך שמירה על עקרונות אמינות אספקה וניהול 3 סיכונים. הרכב הדוברים בדיון ביטא דעה לפיה בתנאים אלה לא יהיה תחליף אחר לשימוש בחשמל גרעיני בעתיד, כמקור אספקה יציב לחשמל בהיקפים גדולים וכממלא מקום לתחנות הפחמיות, שמשקלן בתמהיל מקורות הייצור צפוי לרדת משמעותית, בהמשך עד 20% ולמטה מכך הנחת העבודה שהתקיימה בדיון ציינה כי המועד הקרוב ביותר הרלוונטי לפעילות של תחנה גרעינית בארץ היא שנת 2050 כשמעל הדיון ריחפה אפשרות ההקמה של תחנה גרעינית בשבטה כמקרה יחוס. הוערך כי במגבלות הקרקע והמים המתקיימות באתר שבטה ניתן יהיה להקים, בטכנולוגיות כורים דור III משופר, תחנה בהספק של 3000 מגה-ווט (לשם השוואה, תחנת הכח בחדרה היא בעלת כשר ייצור מותקן בהיקף של 2500 מגה-ווט). בין הדברים נרמז כי בתכנית האב החדשה למשק האנרגיה הוקצו לאנרגיה גרעינית כ עד ג יגה-ווט. הדוברים בדיון הדגישו כי במידה ולא תפותח בישראל אנרגיה גרעינית יהיה צורך להמשיך ולפתח את תחנות היצור באמצעות פחם או לפתח רמה גבוהה מעל המקובל של יתירות וגיבוי של היצור באמצעות גז טבעי. השימוש באנרגיה גרעינית בהקשר הישראלי מגלם יתרונות רבים, בעיקר בכל הנוגע לבטחון אנרגטי. מדובר במקור אנרגיה שעלות הדלק שלו נמוכה וכמעט חסרת תנודות. מקור הדלק הגרעיני הוא במדינות מערביות יציבות והכמות הנדרשת לתפעול היא קטנה יחסית כך שמתאפשרת אגירה של עתודה אסטרטגית לשעת חירום. תחנה פחמית למשל המייצרת 1000 מגה-ווט צורכת מדי שנה כ- 3 מיליון טונות של פחם ואילו תחנה גרעינית בעלת הספק דומה צורכת דלק גרעיני במשקל 25 טונות בלבד, מתוכם משקל הדלק עצמו הוא פחות מטון. העלויות הגבוהות הקשורות באנרגיה גרעינית נובעות כאמור מעלות ההקמה של הכור עצמו. עקב שיטות חישוב שונות של עלות ההקמה קשה לנקוב בנתון אחיד ומוסכם אך עלות יצור של 1 מגה-ווט חשמל במודל המשקלל הן את עלות ההקמה והן את עלויות התפעול השוטפות לאורך חיי הכור גבוהה ב- 30% מהעלות 1 של יצור מגה-ווט באמצעות האצבע מקובל להניח עלות של 4 גז מחזור משולב. כ כלל $ לקילו-ווט מותקן. - מול גישה זו של הכרח כמעט דטרמניסטי לשימוש בחשמל גרעיני צויינו שורה של בעיות ומכשולים עמם יש להתמודד בדרך לפיתוח של מקור אנרגיה זה: מחסור בידע טכנולוגי ויכולת ביצוע הנדסית: בקרב יצרניות הציוד הגרעיני קיימת נורמה לפיה מדינות שאינן חתומות על האמנה למניעת התפוצה של נשק גרעיני מנועות מגישה לציוד, ידע וחומרים המשמשים בתעשיית הגרעין. עיקרון זה נפרץ בשנת בין ארה ב להודו. לתחום האזרחי בהסכם בי-לטרלי הסכם שיצר משטר פיקוח נפרד הדעות מסביב אחידות ביחס לסוגיה זו. לשולחן בדיון לא היו מספר משתתפים טענו כי בישראל לא קיימים הידע והיכולת ההנדסית להקים עצמאית כור, לעומתם היו אחרים שטענו כי ישראל יכולה להתמודד עם פרויקט הקמה של תחנה גרעינית אלא שהדבר יהיה כרוך בעלות עצומה שתהפוך את הפרויקט לבלתי ישים. בעיית הטיפול בפסולת הגרעינית: רבים ממשתתפי הדיון התייחסו לנושא זה כסוגייה משנית שהבעייתיות המיוחסת לה נובעת מרגש ציבורי ולא ממציאות אובייקטיבית. נקודה זו לא פותחה במסגרת הדיון אך ייתכן והבסיס לטיעון זה הוא התפתחות טכנולוגית עתידית (ראו הרחבה בחלק העוסק במו פ). טיפול בכורים שסיימו את מהלך חייהם (DECOMISSIONING) הוא היבט נוסף של תוצאות שימוש - - באנרגיה גרעינית. בריטניה עסוקה בעשור האחרון בפירוקם של מספר כורים ותיקים לגביהם הוחלט כי לא יינתנו רשיונות להארכה נוספת בהפעלתם. עלות הפרויקטים לפירוק התחנות הישנות מוערכת כקרובה לכ- 100 מיליארד ליש ט. איום בטחוני: נושא האיום הבטחוני הוא ברור בהקשר הישראלי אך כעת נתפש כרלוונטי במדינות רבות נוספות. מיגון כורים כנגד אמל ח ופעילויות טרור מצריך תכנון והשקעה נוספת דוגמת השקעת הכור באדמה או קירוי בכיפת מגן כפולה. צפיפות אוכלוסיה ובעיית זמינות משאבי קרקע: האילוצים הדמוגרפיים והגיאוגרפיים הקיימים בישראל יוצרים 4. מתוך דוח לחישוב עלויות יצור חשמל בטכנולוגיות שונות של הסוכנות של ה- Energy Information Agency במשרד האנרגיה האמריקאי: 5. ראו למשל תחשיבי עלות הייצור וההתקנה של כורי כח אצל Frank,.ibid, עמ בתחזית שהציגה רשות החשמל בפני ועדת יוגב הוערך קצב הגידול הגידול השנתי בצריכת החשמל ב- 3.5% עד שנת 2025.

5 חשוב לציין כי המחלקה להנדסה גרעינית באוניברסיטת בן גוריון עוסקת ב- 30 השנים האחרונות במחקר אקדמי מתקדם בתחומי תכן פיסיקלי ותרמו-הידראולי של ליבת הכור ופיתוח מחזורי דלק מתקדמים. תחום זה כולל תכנונים חדשניים ופיתוח קונספטים מתקדמים של ליבות, תכנון וחישוב של כורים דוגרים,(breeders) פיתוח מחזורי דלק סגורים (כלומר דלק המוקרן של כור אחד משמש כדלק לכור אחר), ניתוח תקלות בכורים, פיתוח כלי חישוב ייעודיים ועוד. יחד עם זאת מוערך כי פעילות זו אינה מספקת "נפח" מספק למו"פ או אפליקציות יישומיות בתחומי הליבה של כורים גם במסגרת הפעלה של כור כח בישראל. 5 - מגבלות נוספות כשבמרכזן השאלה האם ישראל תוכל להתמודד עם אירוע של תקלה גרעינית. הדיון בישימות ובצורך בהקמה של תחנה או תחנות כח גרעיניות בישראל הוא הבסיס לשאלת הצורך בהשקעה במו פ גרעיני מקומי איכותי. מדובר בקשר מעגלי במסגרתו מחקר בסיסי ומחקר בסיסי-יישומי, בתחומי פיזיקה גרעינית והנדסה גרעינית שהם תנאי הכרחי בהתפתחותה של תעשייה גרעינית. פעילות מחקרית היא חלק מרכזי בהכשרה לצורך פיתוח מיומנות, הבנה, ניסיון וידע הדרושים הן לתפעול מערכות כורים והן לרגולציה המורכבת הנדרשת עבורם. במקרה זה קשר אורגני מקומי של מחקר, רגולציה ותפעול שוטף של כור נמצא כגורם משמעותי בהבטחת רמה בטיחותית גבוהה. מדובר בידע ובמיומנות שנדרש פרק זמן ארוך למדי להתפתחותם, לכל הפחות 10 שנים. פיתוח יכולת גרעינית לייצור חשמל נמצאת בפועל במקום נמוך בסדר העדיפויות האנרגטי של ישראל. האינדיקטור הבולט ביותר לכך הוא מספרם המצומצם של אנשי אקדמיה העוסקים באופן פעיל במחקר גרעיני. במסגרת הדיון הוערך מספרם בכ- 5 חוקרים בלבד ובתוך כך תואר גם תהליך הצימצום של המחלקה שעסקה בתחום הגרעין במסגרת הפקולטה להנדסה באוניברסיטת בן גוריון והצמצום במספר הסטודנטים שפונים לנושא. כמו כן צויינה נסיגה מקבילה בעיסוק של חברת החשמל בנושא שגם בה ירדה תשומת הלב הארגונית לנושא הגרעיני ומספר העובדים העוסקים בו. מתוך כוונה לשמר יכולת מקצועית ברמה מינימלית שתאפשר במקרה הצורך התנעה של פרוייקט גרעיני פועל משרד האנרגיה במספר מסלולים: - המשרד פועל לתקצוב שני פרוייקטים מרכזיים שיצרו תשתית מחקר משמעותית בתחום הגרעין. הפרוייקט הראשון מכונה כור בהספק אפס שתכליתו בחינת היתכנות של רעיונות טכנולוגיים וכן לקדם מחקר שתכליתו פיתוח מענים לבעיות אספקה של דלק גרעיני במסגרת המגבלות המוטלות על ישראל בהיותה מדינה שאיננה חתומה על ה- NPT. הקמה של מעבדה תרמו-הידראולית היא פרויקט שני. מעבדה זו תוקם ככל הנראה במישור רותם ותשמש כרכיב משלים למתקן ה כור הספק אפס. שני הפרויקטים הם בגדר הצהרת רצינות מצד הממשלה בנוגע למו פ הגרעיני ולעתיד ההשקעה בו. אימוץ עקרונות מפת הדרכים אותה פירסמה הסוכנות הבינלאומית לאנרגיה אטומית: מדובר במסמך עקרונות 6 אותו פרסמה סבא א המפרט את הצעדים אותם נדרשת מדינה למלא גרעינית. בדרך להשגת יכולת לייצור של אנרגיה תכנית סבא א מתייחסת למסגרת זמן של 15 שנה אולם במתווה הישראלי רווחו פרקי הזמן למסגרת כוללת של 7 20 שנה. - - השתתפות והשתלבות בפעילויות סבא א לשמירה על מגע עם הענף וההתפתחויות המתרחשות בו. במסגרת מתכנן הצוות היעודי לנושא הפועל במסגרת משרד האנרגיה סדנא משותפת עם סבא א שתעסוק בנושא מיקום אופטימלי לתחנות כח גרעיניות. הסדנא מתוכננת להתקיים בשנת הכללת נושא האנרגיה הגרעינית בקולות הקוראים אותם מפרסם המשרד לקבלת בקשות למענקי מחקר. במסגרת הדיון צויין כי עד כה הוגשו כ- 5 בקשות לקבלת מענקי מחקר אך לא צויין מספר הפרוייקטים בתחום שזכו למימון בפועל. חלק נוסף של הדיון עסק בבחינה פרטנית של תחומי מו פ גרעיני בהם יכולה ישראל להשתלב. כל משתתפי הדיון העריכו כי אין לישראל יכולת וצורך לעסוק במו פ הקשור ברכיבים המרכזיים של פעילות כורי כח (ליבה, מערכות בקרת כורים, מחזור דלק וכד ). מדובר בתחומים שהם בגדר נחלה בלעדית של מדינות העוסקות לאורך שנים בייצור, הפעלה ותחזוקה של כורי כח. יש לציין כי החולשה ממנה סובלת תעשיית הגרעין בשנים האחרונות יצרה אקו- סיסטמה של התפתחות טכנולוגית במסגרתה הלחץ מכיוון השוק/תעשייה מרוכז בשיפור דור קיים של כורים, בכל הנוגע להוזלת העמידה בתקני בטיחות. בעיקר הצמדות זו לשיפור טיפוסי כורים קיימים נובעת מהיתרון הכלכלי הנגזר הן מייצור סדרתי והן מהמשך השימוש ברגולציה הגזורה 8 למאפייני הטיפוס וניסיון הנצבר של פעילותו. מאמצי מו פ לפיתוח דור טכנולוגי חדש ופריצות דרך מתבצעים ברובם הגדול באקדמיה במימון ממשלתי. ייתכן 6 admap.pdf דוגמה נוספת לעקרונות מפת הדרכים של סבא א, ראו://: http 7. התייחסות מקוצרת למפת הדרכים הטכנולוגית שגיבשה סבא א עבור מדינות המעוניינות לפתח יכולת יצור אנרגיה גרעינית ראו: admap.pdf 8

6 שהעדר לחץ חיובי מצד התעשייה/שוק גורם להתארכות קצב הפיתוח. במעבדות ובמתקני הניסוי נבחנים כיום רעיונות שנהגו לראשונה עוד בתחילת שנות החמישים. חלק מרעיונות אלה, לדוגמה הטכנולוגיה המכונה כור מהיר, הגיעו לשלבים יישומיים מתקדמים וננטשו אפילו לאחר ההקמה בפועל לאחר שנפגשו עם תנאי השוק והרגולציה. לדוגמה פרוייקט ה- superphenix הצרפתי שהדגים קפיצת מדרגה טכנולוגית אך כשל מבחינה מסחרית ובשנת נסגר לאחר שנות פעילות. בין היתר בלחץ רשויות הפיקוח לאחר שהתקשו לפתח לגביו פרוטוקול בטיחות. רעיונות לפיתוח טכנולוגיה זו, כורים "דוגרים" או כורי תרבית,(breeder reactors) באורניום זמין. השייכת למשפחה המכונה נהגו בעיקר על רקע חשש למחסור זינוק במחירי האורניום או מחסור עתידי בוודאות גבוהה באורניום צפויים להאיץ מחדש את הפיתוח 9 של כורים אלה. תחום אפשרי אחר שהועלה בדיון כבעל פוטנציאל מסויים להשתלבות ישראלית הוא תחום כורי כח קטנים- מודולאריים, עד 10. Small Modular Reactors- SMRs מדובר בענף מתפתח של כורים המיועדים לייצר חשמל בהספקים של 450 מגה-ווט בטכנולוגיות שונות, בחלקן מדובר על שיפור טכנולוגיה קיימת ובחלקן על טכנולוגיות פורצות דרך. הכורים הקטנים אמורים להיות זולים ופשוטים יותר להקמה ותפעול ובכך להפיק חשמל במחיר זול יותר. גודלם שמאפשר הקמה פשוטה יחסית מתחת פני הקרקע מצמצם את הסיכון הפוטנציאלי הנובע מהפעלתם. חלק מהעיצובים מתמקדים בכורים קטנים שיונחו על קרקעית הים. שעשוי לפשט מאד את נושא הקירור. מאפיין מאחר ומדובר בפעילות גרעינית בעצימות לחצים נמוכה יותר מזו המאפיינת כורים גדולים מהטיפוסים המוכרים לנו ייתכן וקיימת כאן הזדמנות עבור ישראל. הכורים הראשונים מסוג זה צפויים להיות זמינים לשימוש מסחרי בסביבות שנת מלבד תחום הכורים הועלו בדיון שורה של נושאים אחרים שזוהו כבעלי פוטנציאל לפתח בהם פעילות מו פ: - ניטור קרינה - מיגון מתקנים וטיפול בקרינה - איחסון יבש של פסולת גרעינית - הנדסת חומרים בכל הנוגע למגע עם חומר קורן - פיתוחים הקשורים במעגלי קירור למרות שהדיון במסגרת הכנס היה דיון ראשוני בו ניסינו להתמקד בסוגיית המו פ, עלתה במהלכו מספר פעמים סוגיית הקשר עם סבא א ושאלת היכולת להעמיק את ההשתלבות בפעילותה גם מבלי שישראל תצטרף לחותמות על האמנה למניעת התפוצה של נשק גרעיני. המודל ההודי אוזכר מספר פעמים אך בנוסף הועלתה גם אפשרות נוספת של פיתוח מערכת למידה וקשר בי-לטרלי עם רשויות מדינתיות לאנרגיה גרעינית, בארצות הברית ובמדינות ידיותיות דוגמת אנגליה, גרמניה, צרפת וקנדה. לסיכום למרות מיקומה הנמוך של פיתוח אנרגיה גרעינית אזרחית ליצור חשמל בישראל, הרי שנעשים מספר צעדים על מנת לשמר את היכולת להתניע את התהליך בבוא היום. פיתוח הדרגתי של פעילות גרעינית אזרחית מחייב התפתחות, הן בתחומי המו"פ, התמיכה, העבודה והרגולציה השוטפת. כמו כן, במידה והקמת כור גרעיני אזרחי תעלה על הפרק, הרי שתידרש תכנית לשיתוף הציבור ולחינוכו בנושא "הכינוי "כור מהיר", מתייחס להתפלגות אנרגיית הניטרונים המשתתפים בתהליךהביקוע. בכורים קונבנציונליים (תרמיים) הניטרונים מואטים לאנרגיות נמוכות, אך לא בכורים מהירים. הדלק הגרעיני בכור המהיר מבוסס על תחמוצות אורניום ופלוטוניום (דלקMOX ) והדגירה (breeding) מתבססת על לכידת ניוטרוןע"י גרעין של אורניום- 238 או תוריום- 232, שיוצרת גרעיןשל פלוטוניום- 239 או אורניום- 233, בהתאמה. הן הפלוטוניום- 239 והן האורניום- 233 הם חומרים בקיעים ומשמשים כדלק גרעיני. תכנונים חדשניים של מעגל דלק סגור מתבססים על כורים דוגרים מהירים, המסוגלים לייצר יותר חומר בקיע מהכמות שהם צורכים. בכורים מהירים לא ניתן להשתמש במים כנוזל קירור, ולכן משתמשים במתכות נוזליות כגון נתרן או עופרת או מלחים מומסים שונים. עובדה זו מעלה את רמת הסיבוכיות של תפעול ובטיחות הכור ומהווה בעיה מרכזית בפיתוח טכנולוגיית כורים מהירים. בעיה נוספת של כורים אלה היא מניעת תפוצת נשק גרעיני, כיוון שכ- 5-30% מהדלק הטרי מכיל פלוטוניום ותהליך הדגירה מייצר כמויות נוספות של פלוטוניום. חשוב לציין כי ביחס לכורים קונבנציונליים (תרמיים), הכורהמהיר יעיל יותר מבחינת ניצול החומר הבקיע בליבה, ונקי יותר, כלומר מייצר פסולת רעילה פחות באופן משמעותי ובכמויות קטנות יותר. " 10 /

7 1. Nuclear Power Plants in Israel - Dr. Shlomo Wald מצגות 7

8 8

9 9

10 10

11 11

12 2. אנרגיה גרעינית לשימוש אזרחי:הזדמנויות למו"פ הישראלי - ד"ר ארז גלעד 12

13 13

14 14

15 15

16 16

17 17

18 3. אנרגיה גרעינית ליצור חשמל - גדעון פרנק 18

19 19

20 20

21 21

22 22

23 23

FILED: NEW YORK COUNTY CLERK 07/16/2014 INDEX NO /2014 NYSCEF DOC. NO. 102 RECEIVED NYSCEF: 07/16/2014 EXHIBIT 5

FILED: NEW YORK COUNTY CLERK 07/16/2014 INDEX NO. 652082/2014 NYSCEF DOC. NO. 102 RECEIVED NYSCEF: 07/16/2014 EXHIBIT 5 McLaughlin, Terence K. From: Sent: To: Cc: Subject: Follow Up Flag: Flag Status: